בעולם שבו כמעט כל דבר ניתן למדידה – מיחסי המרה ועד עלות רכישת לקוח – יש תחום אחד שעדיין מתנהל הרבה פעמים באינטואיציה: ניהול האנשים.
ולמרות שזה נשמע בנאלי, ההיסטוריה העסקית מלאה בכישלונות אדירים שנבעו לא מטכנולוגיה חלשה או שוק תחרותי, אלא מטעויות אנוש קלאסיות בניהול משאבי אנוש.
אז למה זה קורה? ואיך אפשר ללמוד מהטעויות של הגדולים?
1. כשתרבות ארגונית מתפוררת – כל היתר קורס
אחת הדוגמאות הידועות היא Uber.
בשנים 2016-2017 החברה הייתה בשיא הצמיחה שלה – אבל גם בשיא של משבר ארגוני. עשרות עובדים דיווחו על הטרדות, אפליה, ואווירה של פחד. הפוסט הוויראלי של המהנדסת Susan Fowler שחשפה את ההתנהלות הפנימית, הפך לאבן דרך.
התוצאה: מנכ"ל החברה, טרוויס קלאניק, נאלץ להתפטר, ו-Uber נאלצה להשקיע מאות מיליוני דולרים בשיקום התרבות הארגונית.
המסקנה: אין דבר כזה “צמיחה בכל מחיר”.
כשמזניחים את האנשים – גם הטכנולוגיה הכי מתקדמת לא מצילה את הספינה.
2. כשהחברה לא מקשיבה לעובדים – הם פשוט הולכים
אחת הדוגמאות הכי כואבות שייכת ל-Google.
כן, אותה חברה שכל מנהל משאבי אנוש בעולם רואה בה מודל לחיקוי.
בשנים האחרונות גוגל חוותה נטישה מואצת של עובדים ותיקים – בעיקר על רקע תחושת ניכור מול ההנהלה. עובדים טענו שהחברה איבדה את ערכיה הראשוניים, והפכה ממקום יצירתי ומשוחרר למכונה בירוקרטית.
העובדים אף יצאו להפגנות נגד מדיניות החברה – תופעה שכמעט לא נראתה קודם בעמק הסיליקון.
מכאן מגיעה אחת התובנות החזקות ביותר: עובדים לא עוזבים חברות – הם עוזבים תרבות.
3. גיוס גרוע יכול להרוס שנה שלמה
חברת Zappos, קמעונאית הנעליים המצליחה שנרכשה ע"י אמזון, הודתה בפומבי כי טעויות גיוס עלו לה מעל 100 מיליון דולר לאורך השנים.
המנכ"ל המנוח, טוני שיי, סיפר לא אחת כי בחברה גויסו עובדים מעולים – אבל לא התאימו תרבותית.
במקום להכניס אוויר חדש, הם גרמו לשחיקה, לחץ וחוסר אמון בצוותים.
בעולם שבו כל קורות חיים נראים אותו דבר, השאלה היא לא “מי הכי מוכשר”, אלא “מי מתאים לאיך שאנחנו עובדים”.
4. כשלא משקיעים במנהלים – הם מפילים את כל הפירמידה
מחקר של Gallup הראה ש-70% מהבדלים ברמת המחויבות של עובדים נובעים ישירות מאיכות המנהל הישיר שלהם.
במילים פשוטות – עובדים לא מתפטרים מחברות, הם מתפטרים ממנהלים.
חברות שמשקיעות בפיתוח ניהולי, בתקשורת ובאימון, מגלות שאפילו צוות בינוני יכול להמריא. לעומת זאת, ארגון עם הנהלה רעילה פשוט מאבדת חמצן כמו צוללת של OceanGate .
5. ולבסוף – כשהאגו מחליף את האמון
חברת WeWork היא דוגמה כמעט קולנועית.
המייסד הישראלי אדם נוימן הצליח לבנות מותג ששווה עשרות מיליארדים – עד שהאגו התפוצץ לו בפנים.
עובדים דיווחו על תרבות ארגונית כאוטית, על חוסר יציבות, ועל החלטות ניהוליות שמונעות משיגעון גדלות יותר מאשר משיקול עסקי.
ברגע האמת, כשהאמון אבד – הכל קרס.
משבר משאבי האנוש הזה עלה ל-WeWork כמעט את קיומה.
אז איך בכל זאת אפשר להימנע מזה?
להפסיק לנהל אנשים כמו משימות. אדם הוא לא KPI. הוא מערכת של מוטיבציה, ערכים ורגשות.
להשקיע במנהלים. הם המראה של התרבות הארגונית.
למדוד גם אמון, לא רק תפוקה. אפשר לבדוק את זה בסקרים אנונימיים, בשיחות פתוחות ובשקיפות.
לבנות מנגנון פידבק אמיתי. עובדים ששותקים – זו נורה אדומה, לא שקט תעשייתי.
